פוקוס בעסקים חברתיים

הסיפור שלי

אחד המנטורים החשובים ביותר שהיו לי בעסקים לאורך השנים, וכאן אני באמת בר מזל, הוא אבא שלי. למי שאולי לא יודע או מכיר, ההורים שלי הם המייסדים של רשת שילב, הקימו אותה ממש כשנולדתי, עת חוו חווית קנייה מאוד מורכבת ושלילית, והחליטו לעשות את זה אחרת.


אמא היתה בבית החולים, ביום שישי, ואבא התרוצץ לרכוש את המוצרים. קשה להאמין, אבל ככה זה עבד פעם. את הקניות היו עושים רק אחרי הלידה. גם בגלל אמונות טפלות שלא קונים מוצרים לפני הלידה, וגם בגלל שאף אחד לא ממש חשב לשנות את זה.

שושי ואיציק אורן
שושי ואיציק אורן

על כל זאת, לא היה מקום אחד שריכז את כל המוצרים. היה צריך להתרוצץ בין חנויות רבות. וכתוצאה מכך - המזרון לא התאים למיטה, לא היתה מקצועיות, והחוויה הראשונית אחרי הלידה היתה מאוד לא נעימה.


מיד אחרי, ישבו הורי - שושי ואיציק, וחשבו לעצמם לעשות שני שינויים מהותיים. הראשון, לרכז במקום אחד את כל המוצרים שהורים זקוקים להם אחרי הלידה. והשני, לאפשר להזמין אותם לפני הלידה. לא לרכוש אותם, אלא רק להזמין. בלי מחוייבות. הקנייה נעשתה מיד אחרי הלידה. טלפון אחד, והמוצרים אצלכם בבית. היום זה נשמע כל כך טריוויאלי, אבל אז זו היתה מהפכה גדולה.


לאבא שלי יש מנטרה - הדבר החשוב ביותר עבור עסק, הוא פוקוס. לדעת בדיוק מי אני. לאן אני הולך. מה ההתמחות שלי. פוקוס. והוא תמיד מבדיל בין הזדמנות לפיתוי. הפיתוי מרחיק אותי מהפוקוס שלי. ההזדמנות מקדמת אותי לעבר החזון שלי. כך בעסקים. וכך כמובן - ואפילו יותר -בעסקים חברתיים.


פוקוס

לא מזמן הגיע אליי איש יקר שהחל לתקן מחשבים ישנים, ולתרום אותם לאנשים מעוטי יכולת. הוא זיהה ביקוש גדול. וגם הצע. רוב החברות לא זקוקות למחשבים הישנים. וכך מצא עצמו בקורונה מתקן אלפי מחשבים. הוא בא אליי עם רעיון לתת לנוער בסיכון לתקן את המחשבים. מיד הובלתי אותו בשורה של שאלות לראות שזה לגמרי שינוי בכיוון. איבוד פוקוס. אין לו ידע ומקצועיות בעבודה עם בני נוער. עדיף שיתמקד במה שהוא יודע וטוב בו, ויכול לעשות שינוי והשפעה חברתית משמעותית.


אין החלטה אחת שנוגעת לעסק, שלא מתמקדת בעיקר. אין מוצר שנכנס לקו הייצור מבלי שנבחן האם הוא נכון ומשרת את המטרות החברתיות.


הדבר החשוב ביותר הוא להיצמד בקנאות גדולה, נאמנות ונחישות, לליבת המותג. לזכור כל הזמן את הקשר הבלתי מנותק שבין הצד החברתי, לבין הצד העסקי. המכלול הוא שעושה את ההבדל.


הפוקוס של העסק-החברתי - נערי האור

אנחנו מתמחים בשיטת חינוך שמקורה באיטליה, בקרן עולמית שאותה הקים פטריציו פאולטי. הוא הגה תפיסה חינוכית שנקראת החינוך לאלף השלישי, מתוך הבנה שהעידן הנוכחי זקוק לתפיסה חינוכית שונה ממה שהיינו זקוקים לה בעבר. בעולם משתנה בקצב כה מהיר, אין טעם ללמד מקצועות נערים ונערות, כי יש סיכוי סביר שלא נצטרך אותם בעתיד. כמו תיקון טלפונים סלולריים. מי מבטיח שעוד עשר שנים, כשהם יהיו בוגרים וישתלבו בשוק העבודה יהיו בכלל טלפונים סלולריים? ואם כן, שהם יעבדו כפי שהם עובדים היום?


לעומת זאת, כישורי חיים בסיסיים ישרתו אותם תמיד, בכל דבר בו יעסקו כמו גם ביטחון עצמי, אמונה ביכולות שלי, ניהול רגשות, יכולת לחלום ולהציב מטרות, קשב וריכוז, יכולות מוטוריות וכו׳. לכן, זה הפוקוס. להכשיר בני ובנות נוער, להעניק להם הזדמנות לגלות את הכריזמה שלהם, את המתנה שלהם, את האור שלהם. לייצר סביבה מיטבית, מעצימה, ולהעניק כישורי חיים.


יצרני נרות יש הרבה. לכן, כשאנחנו עוסקים בפיתוח המוצרים, ומחפשים להיות מאוד איכותיים, להשתמש בחומרי גלם הטובים ביותר, למצוא את העיצוב הייחודי שלנו, ולייצר את הריח ואת החוויה הבלתי מתפשרים, אנחנו משחקים במגרש של מתחרים רבים. אבל יחד עם כל הערכים האלו, אנו תמיד זוכרים מהו הפוקוס שלנו - מי שמייצר את הנרות הללו הם בני נוער במצבי סיכון, ושהעיסוק הזה הוא חלק מתהליך חינוכי, שיאפשר להם לעשות שינוי משמעותי בחיים. הפוקוס שלנו הוא שמבדל ומייחד אותנו.


כמובן שהסיפור החברתי לא יכול ואסור לו לבוא על חשבון הסיפור העסקי. האיכויות שנמצא בעסק חייבות להופיע גם כאן. המוצר צריך לענות לחלוטין על הציפיות של המותג. ולכן עסק חברתי הוא מאתגר מאוד. הוא דורש גם וגם. לא או או. ויחד עם זאת, הוא כל כך מרגש. מכיוון שהוא מאפשר להביא לידי ביטוי את היכולות העסקיות, היזמיות, היצירתיות, ולבסוף לחולל שינוי חברתי אמיתי. זה מה שכל כך יפה בעסקים חברתיים.


פוסטים אחרונים

הצג הכול