הסיפור שלנו מתחיל בסטודנט צעיר וילד, רני ושגיא. רני היה סטודנט צעיר לפסיכולוגיה כשפגש את שגיא, ילד בכיתה ו' במסגרת פרויקט פר"ח. במשך כשנה הם בילו ביחד במסגרת הפרויקט, וכשהשנה הסתיימה כל אחד המשיך בדרכו.

​

לאחר שנתיים, בצהרי יום שישי שמשי ונעים, רני ישב בבית הקפה השכונתי עם קרן אשתו הטרייה כשהטלפון צלצל, על הקו היה שגיא.

״אתה יכול לבוא לאסוף אותי מהים?״, שאל.

״מה אתה עושה שם?״ שאל רני.

"אני גר כאן באוהל" שגיא ענה.

בתחושת בלבול וטלטלה, רני נכנס לאוטו ונסע לפגוש את שגיא.

​

מאותו הרגע, חייהם של רני ושגיא נקשרו. דרך שגיא פגש רני נערים נוספים, שקופים, כאלו שהמערכת לא ידעה איך להכיל אותם ואיש סביבם לא האמין שיצליחו במשהו, נערים שהיו במלחמת הישרדות וחלומות שהאמינו שלעולם לא יתגשמו.

​

מהקשר המשותף והתהליך האישי של שגיא, רני הבין שלתעסוקה משמעות אקוטית בתהליך השיקום והריפוי של הנערים שעד אותו הרגע היו שקופים.

​

שגיא וחבריו לא חיפשו נדבות. הם חיפשו מסגרת, כזאת שדרכה יוכלו להתפרנס, ללמוד ולדעת שיש להם מטרה וסיבה לקום בבוקר.

​

באחד מערבי השבוע, רגע לפני שהקיץ פינה את מקומו לסתיו, רני ישב במרפסת בית הקפה כשהמלצרים סביבו החלו להתארגן לקראת סגירה. על השולחנות הוא ראה שאריות נרות על דלפקי הקפה, שאריות שלכאורה לא היה ניתן לעשות בהם שימוש נוסף ועלתה בו מחשבה. מה אם ניקח את שאריות הנרות "חסרי התועלת", נמיס אותם ונכין מהם נרות?

"מה אתם הולכים לעשות עם שאריות הנרות האלה?" הוא שאל את המלצר

"זורקים. אין מה לעשות איתם" הוא ענה.

"במקום לזרוק אותם לפח, תוכל לאסוף עבורי את השאריות ואני אבוא לקחת אותם?" הוסיף רני

"בטח" הוא ענה.

​

היום אנחנו קוראים לזה מיחזור אבל אז רני ראה בשאריות הנרות את אותו פוטנציאל שראה בשגיא ובנערים ובנערות שפגש.

בלי ניסיון או ידע, רק מתוך הידיעה הברורה שחייבים לייצר לנערים האלה מסגרת, שגיא ורני החלו לעבור בין בתי קפה בלילות ולאסוף שאריות של נרות והחלו ללמוד איך מייצרים נרות.

​

אבל תעסוקה לבדה אינה מספיקה. המטרה שלנו היא להקנות לנערים כישורי חיים ומיומנויות שיעזרו להם בחזרתם לחיק החברה כאזרחים פעילים ותורמים ולכן הפעילות שלנו זכתה לבית החינוכי של פטריציו פאולטי.

​

פטריציו הוא מחנך וחוקר הפוטנציאל האנושי ופיתח את שיטת החינוך לאלף השלישי PTM. אנו זוכים להנחייה ולליווי של הקרן העולמית שייסד ואנו עובדים לאורה של השיטה שבעזרתה הנערים והנערות שלנו זוכים בכלים לחיים בעזרתם יבנו לעצמם חיים מלאים ומשמעותיים.

​

העמותה נוסדה בשנת 2005 כשלוחה עצמאית של קרן פטריציו פאולטי העולמית המפתחת תכניות חינוכיות על בסיס מחקר בתחום מדעי המוח והפסיכו-פדגוגיה ועיקרן היא שיטת החינוך לאלף השלישי.

​

בישראל ממקדת העמותה את פעילותה בתכנית הדגל - פרויקט נערי האור. פרויקט חינוכי תעסוקתי לנוער בסיכון. בני הנוער עוסקים בפיתוח, ייצור ושיווק של נרות במסגרת בית מלאכה לייצור נרות בוטיק, רוכשים כישורי חיים ותעסוקה ונהנים מפעילות משלימה. כל זאת כדי לסייע להם להשתלב במסגרות החינוך ובחברה נורמטיבית.

​

משנת 2012 הפרויקט פועל בהצלחה ובשיתוף פעולה מלא עם השירות לשיקום נוער של משרד הרווחה ותחת פיקוחו. הפרויקט פועל כיום ב – 3 מית"רים (מרכז יום רב תחומי): במית"ר אשקלון משנת 2013, במית"ר עראבה משנת 2017 ומית"ר חולון משנת 2020. בשנת 2021 נפתחו 3 מרכזים נוספים: חוות צמחי המרפא במושב רשפון ובית מלאכה לייצור סבונים בישוב זרזיר. בשנת 2023 עתידים להפתח בתי המלאכה במית"רים בערים בני ברק, מודיעין עילית לנוער חרדי ובמית"ר בג'יסר א-זרקא.

​

בשנת 2022, החל שיתוף פעולה בין עמותת נערי האור לבין מעון מצפה ים, מעון סגור לנערים של חסות הנוער, כחלק מתהליך שיקומי תחת צו בית משפט. שיתוף פעולה זה הינו ראשון מסוגו בישראל בו במסגרת מעון סגור יוצאים בני הנוער לעבודה בחוות צמחי המרפא ברשפון. הנערים עובדים בפיתוח, ייצור ושיווק נרות בוטיק בליווי מלא של רכז ומדריך כחלק מהתהליך השיקומי.

​

העמותה החלה בשנת 2022 את פעילותה במח"ט (מרכז חינוך טכנולוגי) תיכון רוז-מצקין בדרום תל-אביב. הכניסה למשרד החינוך בזכות שיתוף פעולה זה מאפשר לעמותה להגיע לבני נוער שטרם נשרו מלימודים ונמצאים במסגרת תכניות "הזדמנות שניה". העמותה מעבירה הכשרה למורים כחלק משיטת החינוך לאלף השלישי במסגרות אלו, והנערים והנערות לומדים במהלך שעות הבוקר במסגרת תכנית ליזמות ובשעות הצהריים עובדים בבית המלאכה לייצור נרות שהוקם במיוחד בתוך בית הספר.

​

שנת 2023 מהווה אבן דרך משמעותית עם תחילת שיתוף הפעולה עם קק"ל במסגרת התכנית הלאומית "נוטעים יחד" שמטרתה לסייע לנוער נושר שאינו נמצא בשום מסגרת. העמותה, בשיתוף עם קק"ל, תפעיל שני מרכזים חדשים עבור נוער בסיכון באשקלון ובמגדל העמק.